הליכי מעצר במשפט הפלילי

רבים טועים לחשוב, כי תכליתם של הליכי המעצר במסגרת המשפט הפלילי נועדו לשם ענישה, אולם לא כך הדבר. למעשה, להליכי המעצר תכליתיים מניעתיים וכלל לא עונשיים. אחת הסיבות לכך היא מכיוון שהליכי המעצר מתקיימים עוד בטרם הוכחה אשמתו של הנאשם. מדובר אם כן בפעולה דורסנית, אשר שוללת את חירותו של הפרט – במסגרת החקירה או במסגרת בירור ההליך המשפטי נגדו – אך כאמור בטרם הוכחה אשמתו.

הליכי מעצרים – מתי הם מתרחשים?

בחוק המעצרים, קיימים שני סוגים של מעצרים:

1. מעצר ימים – מעצר זה, מתרחש בשלב החקירה, במסגרתו הנאשם וסניגורו אינם חשופים לחומרי החקירה. ההליכים בבית המשפט מתקיימים כאשר את המדינה מייצג טוען מעצרים מטעם היחידה החוקרת או התחנה שחוקרת את העבירה ואילו את החשוד מייצג עורך דין מעצרים . כלל דיוני המעצרים מתקיימים בבתי משפט השלום, כאשר הסמכות המקומית נקבעת על פי מקום ביצוע העבירה או מיקום היחידה החוקרת.
2. מעצר עד תום ההליכים – בקשה למעצר עד תום ההליכים מוגשת לאחר שהסתיימה החקירה ועם הגשת כתב האישום. כלומר – בשלב זה מבצע העבירה הופך מ"חשוד" ל"נאשם". משמעות הדבר היא כי המדינה סבורה כי ישנן דיי ראיות להעמידו לדין ולכן, יש להורות על מעצרו עד לסיום ההליך המשפטי.

מה התנאים להארכת מעצר ימים?

כפי שצוין לעיל, מעצרו של אדם חשוד אינו נועד לשם ענישה, אלא ישנן תכליות אחרות אשר לשם כך נועד, על כן, בית המשפט יצווה על מעצרו של החשוד רק אם קיים יסוד סביר לחשד כי אותו אדם ביצע את העבירה ורק אם מתקיימת עילת מעצר. עורך דין פלילי בחיפה מסביר, כי עילות המעצר הן כדלקמן:

1. שיבוש מהלכי משפט או חקירה.
2. מסוכנות לציבור.
3. מעצר לצרכי ביצוע פעולות חקירה – כגון הכנסת מדובבים לתא.

בנוסף, גם אם התנאים מתקיימים על בית המשפט לבחון בכל זאת אם ניתן להגשים את מטרות המעצר בדרך פחותה, או במילים אחרות – על בית המשפט בכל מקרה לבחון אם ניתן לשחרר את החשוד.

מהם התנאים למעצר עד תום ההליכים?

התנאים למעצר עד תום ההליכים דומים לתנאים הקבועים במעצר ימים, אולם בשלב זה עורך דינו של הנאשם בשלב זה חשוף לחומרי החקירה ולכן, ההתנהלות הדיונית בשלב זה יותר בהירה עבור הנאשם. התנאים למעצר עד תום ההליכים קבועים בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו 1996, ואלו הם:

1. ראיות לכאורה – בשלב זה הראיות נבחנות "ממעוף הציפור" ועל המדינה להצביע על כך כי קיימת תשתית ראייתית בסיסית להרשעתו של הנאשם.
2. עילת מעצר – שיבוש – קיים סיכון שאם הנאשם ישתחרר, הוא ישבש הליכי משפט, ישפיע על עדים או על רכוש.
3. עילת מעצר – מסוכנות – קיים חשש שמא שחרורו של הנאשם יסכן את שלום הציבור.

בדומה למעצר ימים, גם כאשר כלל התנאים מתקיימים, על בית המשפט לבחון את האפשרות לשחרורו של הנאשם לחלופת מעצר כגון מעצר בפיקוח אלקטרוני או מעצר בית.  הנה כי כן, בין אם מדובר במעצר ימים ובין אם מדובר במעצר עד תום ההליכים – הליכי מעצר במשפט הפלילי אינם נועדו לצורכי ענישה. ענישה, נגזרת אך ורק במסגרת גזר הדין וזאת לאחר שנחתם עם הנאשם הסדר טיעון והוא הודה באשמה, או לאחר שהמשפט בעניינו התנהל ואותו נאשם הורשע.