למרות שרבים מאמינים ששוק השוורים הנוכחי הוא הארוך ביותר בהיסטוריה, מתברר שלא. הבעיה היא שסין פיתחה בשנים האחרונות בועת חוב עצומה המאיימת על יציבות המערכת הבנקאית שלה. ללא ניתוח מפורט של המערכת הפיננסית ורמות החובות בסין, קשה לדעת את התמונה הכלכלית והפיננסית האמיתית של המדינה.
דוגמה קיצונית היא איגרות החוב היווניות לשנתיים, הנסחרות בתשואה של 1.3%, אפילו נמוכה יותר מהאג"ח המקבילה בארה"ב. זה יצר בועה אדירה במערכת הפיננסית היוונית וברמות החוב, כמו גם בכלכלה היוונית עצמה.
בכדי לקרוא עוד פרטים נוספים בנושא של השקעות כמו וורן באפט קורס של ד"ר ינון אריאלי עליך לבדוק כאן: israelhayom.co.il
זהו הערכת שווי בלתי הולמת
גם אם היא גורמת לבועות, מכיוון שה- ECB יצר ביקוש מלאכותי גבוה לאג"ח אלו. כלכלת יוון עדיין מדממת למוות והדירוג הגבוה ביותר מכל המדדים נרשם. לדוגמה, הפער בין התשואה על איגרות החוב הממשלתיות ליוון לשנתיים לזה של האג"ח המקבילה בארה"ב נמשך כמעט 13 שנים.
תקופות מעטות בעבר ראו עצרת כה ארוכה וחזקה
וכמעט תשע שנים הן זמן ממושך למדי עבור שוק שוורים. אך דבר אחד נשכח: הריבית בארה"ב עדיין נמצאת בשפל היסטורי ולא תשתנה באופן דרמטי בזמן הקרוב. סביר להניח כי שיעורי הריבית, שיישארו נמוכים במשך מספר שנים, יתנו למשקיעים אמון כי שוק המניות יכול להמשיך במגמה החיובית. עדיין קיים סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו, אך בימים האחרונים ראינו שהוא כבר השפיע לרעה על השווקים. מדד S & P 500 (500 החברות הגדולות בעולם) נמצא ברמה הגבוהה ביותר מאז סוף 2008, שיא שיא מאז מרץ 2009.
ראשית
קיים סיכון שחברות אמריקאיות לא יעמדו בתחזיות הצמיחה הצפויות שלהן. לצמיחת הרווח בשנים הקרובות, ושנית, שהם יהיו מתחת לסיכון זה – צמיחת רווח צפויה. שקול את ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), שה- EPS שלה בקושי עלה בשנה שעברה ונסחר מתחת לקו הכחול, הנמוך ביותר בתרשים. המצטרפים החדשים יודעים שהשוק יקר יותר כרגע, מה שאומר שאין חברה מספקת עם צמיחה גבוהה, ואז המכפיל ההוגן העתידי יהיה גבוה יותר, וזה יביא לתשואות שנתיות נמוכות יותר בהמשך. קח בחשבון ששיעורי הריבית עשויים לעלות לאט יותר מתחזית הפד, כך שהפער יצטמצם, אך הוא עדיין גבוה מדי בהשוואה למכפיל הצפוי של האנליסטים.
זהו הרכב התיקים בעמוד זה ואני אני חושב לבנות תיק כזה. בכנס חברים שהתקיים לאחרונה, הוצגתי כיצד אני חושב שזה אמור להשפיע, אם בכלל, על הקצאת התיק שלך.
מאז 2004 הצלחתי לנצח את שוק המניות, ואני מאמין שאמשיך לעשות זאת כל עוד אמשיך להשקיע בחוכמה, באחריות ובסבלנות. המטרה שלי ברורה: לנצח את השוק בפער רחב, לא רק מבחינת מספר המניות, אלא גם בכמות הכסף בכל מניה.
השקעה היא כמו לרוץ מרתון, ואתה לא מתעצבן כשאחד הרצים פתאום מתחיל לרוץ לרוץ. לכן, העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לך היא להמשיך השקעה כרגיל, עם הקצאת נכסים המתאימה לצרכיך ואופי ההשקעה שלך טיקים.
הפעם האחרונה שראיתי חוסר כזה של פחד הייתה בשיאה של בועת הסאב-פריים בסוף 2007
ואתה כנראה לא צריך אותי כדי לזכור איך זה נגמר. משהו מאוד מוזר קורה בשווקים: מניות ואג"ח נוסקות, אבל אף אחד לא קונה אג"ח של בנקים מרכזיים, מה שהדאיג את המשקיעים בימים האחרונים, כשהבנק המרכזי מנסה להתחיל למכור אג"ח כדי לכווץ את המאזן שלו. זהו מצב בו אין שוקי אג"ח משניים סבירים מחוץ לארה"ב.
מצד שני, מחיר הנפט לחבית כבר מעל 60 $, ומחירי הסחורות האחרות עלו שוב בשנה האחרונה. זה יכול להוביל לפריצת תקרת האינפלציה של הפד, ובכל מקרה להעלות את הריבית מהר יותר ממה שהם רוצים למגר את האינפלציה.
נכון לעכשיו, סין ממומנת בעיקר על ידי חוב עולה, וזה מצב רע שלא יכול להימשך לנצח. גם עם תוכנית ההקלות הכמותית של הפד, אני מתקשה להאמין שנראה זינוק באינפלציה כמו שראינו בעבר הרחוק.
לפני עשרים שנה הבנתי לראשונה ש- spin-offs הם הזדמנות ייחודית לייצר תשואות גבוהות. יש לי מלאי במזומן של 20,000 $ כדי לנצל הזדמנויות חדשות שצצות מדי פעם.
וורן באפט צוטט כמי שבחן את הערכות השוק על ידי חלוקת התוצר המקומי הגולמי האמריקני (תוצר) במחיר המניות הגדולות בארה"ב ושווי השוק שלהן
מבחינה היסטורית הרווח הממוצע למניה (התשואה שמשיגה מניה בודדת) באגרות חוב אמריקאיות לעשר שנים הוא 2.6%, והיסטורית, מחירי המניות הגדולות בארה"ב עלו בשיעור שנתי ממוצע של 3.5%. כיום, אגרות חוב של עשר שנים נסחרות בתשואה של 1.8% ובפדיון של שנתיים, כלומר שוק המניות נמצא ברמה הגבוהה ביותר מזה למעלה מעשור.